יום נורא ואיום

ראש השנה יכול להיות חג נורא ואיום בהרבה מובנים, גם לחברי קהילה הלהט"בקית. כל השיח על חטא ועונש שמתקיים לאורך השנה מתגבר פי מאה בתקופה הזו לעשרה ימים. השנה זה אולי אפילו יותר קשה. לא יהיו סעודות חג חמות וגדולות, לא יהיו מפגשים חברתיים. כל אחד בביתו יחגוג את החג (חוץ מאולי התפילה). יום שיכול לבדד אותנו הופך לאפילו בודד יותר.

מעבר לזה, בזמן האחרון אחדות בישראל זה כבר לא דבר מצוי כמעט. אנחנו רואים רק הפגנות , פוליטיקה, קושי וסגר. בהחלט "יום נורא ואיום."

וכן, זה זמן אפל וקשה. אבל זה גם ראש השנה. זה גם חג. וגם עם הקושי וגם עם הסגר וגם עם הבדידות והכעס, חשוב לזכור את זה. ראש השנה זה יום של סוף ויום של התחלה. (וכן, אני יודע שזה טכנית יומיים)

זה יום שסוגר שנה, שמתחיל חתימת הדין של כל אחת. זה יום שמביא פחד של הסוף אבל אולי גם תקווה לסוף טוב. אמר ר' יצחק "כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה." (ראש השנה ט"ז)

זה יום של התחלת שנה חדשה עם הזדמנויות חדשות ותקוות חדשות. זה יום של התחלת דף חדש שמחכה לחתימה עוד 12 חודשים.

זה יום של תרועה. יום של זעקה. יום של בריאה. יום של השמדה. יום של שאלות. יום של תשובות. יום לא כל כך ברור שמחכה לנו להחליט לאן חותמים השנה ושנה הבאה. קיצור, יום קשוח.

אז, כשאנחנו עומדים במניין בקפסולה או בבית לבד וחושבים על היום ה-"נורא ואיום" הזה, על מה אנחנו יכולים לחשוב? למה אנחנו יכולים לקוות?

לעניות דעתי, זה אחלה יום לחשוב על השנה המטורפת שהייתה לנו. לחשוב מה היה חסר. מה היה קשה. אבל באותו הזמן, לחשוב מה היה יותר, במה הייתה שמחה ולמה יש לקוות בשנה הבאה עלינו, בע"ה, לטובה.

כן. היה ויש מגיפה קשה ואכזרית. היתה ויש פוליטיקה מאכזבת ומכעיסה, חוסר אחדות וחוסר תקווה.

אבל, גם היו דברים טובים. כן, לא היה מצעד. אבל כן היו עצרות שהראו אחדות בכל כנפי הקהילה הלהט"בקית. לא היה סעודות חג או תפילות גדולות. אבל כן היו הופעות של הכרת הטוב לאנשים שעובדים כל יום בבתי חולים ומרפאות לרפא ולהציל חיים. כן הייתה העלאת מודעות לנזקקים במדינה. מהרבה רע גם בא הרבה טוב.

אז כן. השנה הזאת הייתה זוועה בהרבה מובנים. אבל מהקושי יצא הרבה כוח. מהכעס ומהריבים תצא אחדות גדולה. הבנו הרבה דברים חשובים בשנה הזאת, כמו הקושי של בדידות והערך היקר של החיים, החברים, הקרובים והקהילות שלנו.

כשאנחנו נכנסים לתפילות או למחשבות או למה שיש ביום הדין הזה, יש לנו כמה אפשרויות: אפשר לקחת את הרע, והחוסר תקווה והקושי מעל פני השנה הזאת או אפשר לחפור קצת ולמצוא את היהלומים של אחדות, אהבה ותקווה שיש מתחת לכיסוי הדק של הרע. העט לחתום בידינו.

שיהיה לכולנו חתימה טובה, שנה טובה, בריאות וחג שמח ומשמעותי